באופן כללי, נושאים אלו מופיעים תחת הכותרת "מעמד האשה ביהדות" וכדומה, וזה מתוך דעה קדומה ברורה וצלולה שמעמדו של הגבר אינו זקוק לשום לימוד. מובן מאליו שעמדה זו היא מוטעית לחלוטין. מכיוון ש"אדם" הגדרתו זכר ונקבה יחד, בלתי אפשרי לעמוד על מקומה הייחודי של האשה בלי שעומדים על מקומו הייחודי…
"ספר לדרך טעמי המצוות", ולא – "ספר טעמי המצוות". והיינו שמגמת החיבור הנוכחי היא לנסות לברר בס"ד את הדרכים השונות בהבנת טעמי המצוות. והנה מקובל להעמיד את גישת הרמב"ם – ובית מדרשו לעומת גישת המהר"ל – ובית מדרשו, ולקבוע שהראשונה יסודה בפילוסופיה השכלתנית ואילו האחרונה – בתורת הנסתר. נכון שהגות…
בחיבור הנוכחי, השתדלנו בס"ד להעמיד שלמרות שלכל חג ומועד תוכן ועומק משלו, לכל אחד מהימים הללו צד משותף כך שכולם יחד יוצרים קו המנווט את מעגל הזמן לתכליתו המבוקשת כפי שזאת נקבעה בראשית מחשבת הבריאה. או כלשונו של הכתוב (קהלת א, ז): "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא…
ניתוח מעמיק ומקיף בשיטת הראשונים בפנימיותה של תורת הקרבנות, ובמשמעותם של הקרבנות לפי תפיסת עולמנו.
ליבון עיוני תורני של המחלוקת בין שיטת הגר"א לשיטת החסידות ומתבאר בו מושגי יסוד במחשבת האמונה.
ליבון עיוני ומעמיק ממחבר "תורת הגר"א ומשנת החסידות" של כפלות היחס בדברי חז"ל ל"חכמת יונית" ולתורת ההיגיון, ההבדל בין חכמת ישראל – חכמה פנימית, לחכמת יון – חכמה חיצונית, ע"פ שיטת המהר"ל ובית מדרשו.
עיון מעמיק במשנתו וביחידותו של רבי עקיבא – יסודה של תורה שבע"פ, וביאורי מנהגי ימי העומר על פי המהר"ל ובית מדרשו.
שיטת חז'ל על פי תורת המהר'ל ובית מדרשו. ספר מקיף ומרתק באחת הסוגיות הסתומות ביותר באיזה כתב היו כתובים ספרי התורה הראשונים, הלוחות הראשונים והשניים. הספר מסכם בבהירות רבה את שיטת הראשונים והאחרונים.
